Bava Batra 191

Kapitel 191

א דתניא הבודק את החבית להיות מפריש עליה תרומה והולך ואחר כך נמצאת חומץ כל ג' יום ודאי מכאן ואילך ספק
1 folgende Lehre: Wenn jemand ein Faß [Wein] untersucht hat, um von diesem die Hebe zu entrichten, und fortgegangen ist, und er nachher sauer befunden wird, so besteht bezüglich dreier Tage kein Zweifel, von den übrigen aber ist es zweifelhaft. –
ב מאי קאמר א"ר יוחנן ה"ק כל ג' ימים הראשונים ודאי יין מכאן ואילך ספק
2 Wie meint er es? R. Joḥanan erklärte: Er meint es wie folgt: die ersten drei Tage war er entschieden Wein, von den übrigen aber ist es zweifelhaft. –
ג מאי טעמא חמרא מעילאי עקר והאי טעימיה ולא עקר אם תמצא לומר בתר דטעימיה עקר הוה ריחא חלא וטעמיה חמרא וכל ריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא
3 Aus welchem Grunde? – Der Wein beginnt oben [sauer zu werden] und er war, als dieser ihn kostete, noch nicht sauer; und auch wenn man annehmen wollte, er begann sofort sauer zu werden, so hatte er den Geruch von Essig und den Geschmack von Wein, und was den Geruch von Essig und den Geschmack von Wein hat, gilt als Wein.
ד ורבי יהושע בן לוי אמר כל ג' ימים האחרונים ודאי חומץ מכאן ולהלן ספק
4 R. Jehošua͑ b. Levi erklärte: Die letzten drei Tage war er entschieden Essig, von den übrigen aber ist es zweifelhaft. –
ה מאי טעמא חמרא מתתאי עקר ואימור עקר ולאו אדעתיה ואם תמצא לומר מעילאי עקר והא טעימיה ולא עקר דלמא בתר דטעימיה עקר הוה ריחיה חלא וטעמי' חמרא וריחיה חלא וטעמיה חמרא חלא
5 Aus welchem Grunde? – Der Wein beginnt unten [sauer zu werden] und er war vielleicht schon vorher sauer, dieser aber merkte es nicht; und wenn man. auch annehmen wollte, er begann oben sauer zu werden, und dieser kostete ihn und er war nicht sauer, so kann er, nachdem er ihn gekostet hat, sauer zu werden begonnen haben. Er hatte also den Geruch von Essig und den Geschmack von Wein, und was den Geruch von Essig und den Geschmack von Wein hat, gilt als Essig.
ו דרומאי מתנו משמיה דר' יהושע בן לוי ראשונים ודאי יין אחרונים ודאי חומץ אמצעיים ספק
6 Die Daromäer lehrten im Namen des R.Jehošua͑ b.Levi: In den ersten war er entschieden Wein, in den letzten war er entschieden Essig, von den mittelsten ist es zweifelhaft. –
ז הא גופא קשיא אמרת ראשונים ודאי יין אלמא ריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא והדר אמרת אחרונים ודאי חומץ אלמא ריחיה חלא וטעמיה חמרא חלא
7 Dies widerspricht sich ja selbst: es heißt, in den ersten war er entschieden Wein, wonach er, wenn er den Geruch von Essig und den Geschmack von Wein hat, als Wein gilt, und später heißt es, in den letzten war er entschieden Essig, wonach er, wenn er den Geruch von Essig und den Geschmack von Wein hat, als Essig gilt!? –
ח כגון דאשתכח חלא סיפתקא דאי לאו דעקר תלתא יומי לא הוה משתכח חלא סיפתקא
8 Wenn er als Essigessenz befunden wird; wäre er nicht schon vor drei Tagen sauer, so würde er nicht Essigessenz geworden sein. –
ט כמאן פשט ליה פליגי בה רב מרי ורב זביד חד אמר כרבי יוחנן וחד אמר כרבי יהושע בן לוי:
9 Nach wem hat er ihm entschieden? – Hierüber streiten R. Mari und R. Zebid; einer sagt, nach R. Joḥanan und einer sagt, nach R. Jehošua͑ b. Levi.
י איתמר המוכר חבית יין לחברו והחמיצה אמר רב כל ג' ימים הראשונים ברשות מוכר מכאן ואילך ברשות לוקח
10 Es wurde gelehrt: Wenn jemand seinem Nächsten ein Faß Wein verkauft hat und er sauer geworden ist, so erfolgte dies, wie Rabh sagt, während der ersten drei Tage im Besitze des Verkäufers, von da ab im Besitze des Käufers;
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel